"אין לי ארץ אחרת"

20.7.20

"אין לי ארץ אחרת"

גם אם אדמתי בוערת...

עדיין מזדהים עם השיר המיתולוגי של קורין אלאל?

אולי כן, אולי כבר פחות, ואולי בכלל לא?

מחפשים דרכון זר לברוח מפה

או מנסים למצוא דרך לשקם את ההריסות מבית?

עדיין לא החלטתי היכן אני עומדת בכל זה,

מה שבטוח שאין לי דרכון זר

ולכן האופציה של לברוח מפה לא עומדת על הפרק...

ותשאלו למה אין לי דרכון זר?

כי אבא שלי, יוסף דוריאל ז"ל, איש אשכולות ומקים ענף התעשייה וניהול בארצנו,

עליו זכה בפרס מפעל חיים,

וששיכל את אחותו, שולמית דורצ'ין ז"ל, חובשת קרבית במלחמת העצמאות

שנפלה בקרב על הגנת קיבוץ ניצנים, כדי שלנו תהייה פה מדינה,

אבא שלי, מעולם לא קיבל את האופציה הזו של דרכון זר לישראלים במולדתם.

אז מה נשאר, בהינתן העובדה שהנני אדם מעורב, עובדת משלמת מיסים, 

בני שירתו בקרבי ואכפת לי מה שקורה פה?

נשאר להישאר פה! להישאר ולנסות להשפיע כדי שיהיה לנו ולדורות הבאים

איזה שהוא עתיד טוב יותר,

של תקווה, של יצירה של משהו חדש, נקי יותר,

איכותי יותר, מכיל יותר ומקבל פלגים, גזעים, דתות, אמונות, נשים ואנשים!

ואין כמו תמונת היום של נמרוד גרוס,

הבחור הצעיר, בן ה 35, שכרע על ברכיו עם דגל ישראל בידו,

מסיכה על פניו וזרנוק מים אימתני של שוטרים

מכסה ומציף את כל גופו!!

ועל מה? על האחדות שהדגל מסמל?

על היותו חובש קרבי בצנחנים שאיכפת לו מהמדינה שלו?

על היותו בחור צעיר עם ערכים, מורה ומחנך בישראל,

שבא עם הדגל ונאלץ ליפול על הברך, על הרגל,

בעלותו לירושלים לרגל??

האם לזה תקראו "אנרכיסט"... "ברדקיסט"... "בלגאניסט"...

יש לכם עוד שם תואר מפוקפק להצמיד לנו??

כמו רובכם, אינני מכירה את נמרוד גרוס,

אבל מעשיו ותמונתו עם הדגל והסמל,

הקריאה הנואשת לאחדות בעם,

ראוי שתישמע בכל בית בישראל,

ובמיוחד ראוי שתישמע, בירושלים הבירה,

עד שמישהו שם בממשלה יאזין ויקשיב,

ויבין שאין לנו ארץ אחרת, וייתן לנו קצת מנוחה

ויראה לנו קצת דוגמה אישית, קצת אור ונשמה,

ושיראה לנו שהם ראויים לתואר "מציון תצא תורה!!"