"עושה שלום במרומיו"
בעשרת ימי תשובה
בין ראש השנה ליום כיפור
מתגנבת לליבי תחושה
שמה שכולנו צריכים עכשיו בבירור,
זה למצוא שם חדש לסיפור.
הסיפור של כולנו,
החזון, האתוס הלאומי,
שהלך לאיבוד בכאוס הכללי
ודווקא בזו התקופה, בעשרת ימי תשובה
עשרה ימים של חיפוש וחקירה
תפילה ומחילה
מזור לנפש הפגועה, הזדמנות לקבלה
להכלה של האחר,
הבה נחפש, נפתח את מה שבתוכנו יש,
נישא תפילה, איש איש בדרכו,
חילוני, או דתי, שמאלני או ימני,
יהודי, מוסלמי או נוצרי,
נישא תפילה, שתפתח את הלבבות,
ותיצור קרבה בנפשות
תפילת המונים ששווה עשרת מונים
תפילה מאחדת עם כוונה בלב,
שהשלום הנכסף עליו הוכרז באלה הימים
עם מדינות שהפכו אויב לאוהב
יחלחל אלינו מן החוץ פנימה
כל עוד בלבב נפנימה
יהפוך גם אותנו, לעם אוהב,
עם תקווה בלב
שעוד יבואו לנו ימים טובים!
ימים של שקט ורחמים
ימים של לקיחת אחריות לערבות הדדית
של הנהגה המתווה דרך של אחדות,
ימים של בריאות ושפיות,
של סליחה ומחילה, צניעות וענווה
של שלום עם עצמנו
ושלום לעולמנו
שכל כך זקוק עתה, יחד איתנו, לרחמינו!
"עושה שלום במרומיו,
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל ישראל
ואמרו, אמרו "אמן!"
גמר חתימה טובה!